world

Act on the Institute of National Remembrance (pol/eng/heb)

dziennikustaw

screenshot-2018-03-26-02-38-22-e1522021887172.pngscreenshot-2018-03-26-02-38-37-e1522021912277.pngscreenshot-2018-03-26-02-38-48-e1522021944864.pngScreenshot 2018-03-26 02.38.58


 

dziennikustaw

Act on the Institute of National Remembrance – Commission for the Prosecution of Crimes against the Polish Nation

CERTIFIED TRANSLATION FROM THE POLISH LANGUAGE
The text of the Act submitted to the Senate under art. 52 of the Rules and Regulations of the Sejm.
ACT
of 26 January 2018
amending the Act on the Institute of National Remembrance – Commission for the Prosecution of Crimes against the Polish Nation, the Act on war graves and cemeteries, the Act on museums and the Act on the responsibility of collective entities for acts prohibited under penalty

 

Art. 1 In the Act of 18 December 1998 on the Institute of National Remembrance – Commission for the Prosecution of Crimes against the Polish Nation (Journal of Laws of 2016, item 1575 and of 2018, item 5), the following amendments are made:
1)      in art. 1
a)      in item 1, letter a becomes::
“a) the following offences committed against persons holding the Polish nationality or Polish citizens holding other nationalities in the period of time between 8 November 1917 and 31 July 1990:
–          Nazi crimes,
–          communist crimes,
–          crimes of Ukrainian nationalists and members of Ukrainian formations collaborating with the German Third Reich,
–          other offences constituting crimes against peace, crimes against humanity or war crimes,”,
b)      after item 2, the following item 2a is inserted:
“2a) protection of the reputation of the Republic of Poland and the Polish Nation;”;
2)      after art. 2, the following art. 2a is inserted:
“Art. 2a. Crimes of Ukrainian nationalists and members of Ukrainian formations collaborating with the German Third Reich, within the meaning of this Act, are acts committed by Ukrainian nationalists between the years 1925-1950 consisting in the use of violence, terror or other violations of human rights against individuals or groups of population. A crime of Ukrainian nationalists and members of Ukrainian formations collaborating with the German Third Reich is also the participation in the extermination of the Jewish population or genocide of the citizens of the 2nd Republic of Poland on the territory of Volhynia and Eastern Lesser Poland.”;
3)      art. 45a becomes:
“Art. 45a. A public prosecutor of the branch office committee initiates investigations pertaining to offences set out in art. 54-55a.”;
4)      art. 53n is repealed;
5)      after Chapter 6b, the following Chapter 6c is inserted:
“Chapter 6c
Protection of the reputation of the Republic of Poland and the Polish Nation
Art. 53o. The provisions of the Act of 23 April 1964 – Civil Code (Journal of Laws of 2017, item 459, 933 and 1132) on the protection of personal interests shall apply accordingly to the protection of the reputation of the Republic of Poland and the Polish Nation. Action for the protection of the reputation of the Republic of Poland or the Polish Nation may be brought by a non-governmental organisation acting within the scope of its statutory goals. Any damages or compensation awarded shall be due to the State Treasury.
Art. 53p. Action for the protection of the reputation of the Republic of Poland or the Polish Nation may also be brought by the Institute of National Remembrance. In such cases, the Institute of National Remembrance shall have the capacity to be a party to court proceedings.
Art. 53q. The provisions of art. 53o and art. 53p shall apply irrespective of the governing law.”;
6)      after art. 55, the following art.55a and art. 55b are inserted:
“Art. 55a. 1. Whoever publicly and contrary to the facts attributes to the Polish Nation or to the Polish State responsibility or co-responsibility for the Nazi crimes committed by the German Third Reich, as specified in Article 6 of the Charter of the International Military Tribunal – Annex to the Agreement for the prosecution and punishment of the major war criminals of the European Axis, executed in London on 8 August 1945 (Journal of Laws of 1947, item 367), or for any other offences constituting crimes against peace, humanity or war crimes, or otherwise grossly diminishes the responsibility of the actual perpetrators of these crimes, shall be liable to a fine or deprivation of liberty for up to 3 years. The judgment shall be communicated to the public.
2. If the perpetrator of the act specified in section 1 above acts unintentionally, they shall be liable to a fine or restriction of liberty.
3. An offense is not committed if the perpetrator of a prohibited act set out in sections 1 and 2 above acted within the framework of artistic or scientific activity.
Art. 55b. Irrespective of the law applicable at the place of commission of the prohibited act, this Act shall be applicable to a Polish citizen as well as a foreigner in the event of commission of the offenses set out in art. 55 and art. 55a.”.
Art. 2 In the Act of 28 March 1933 on war graves and cemeteries (Journal of Laws of 2017, item 681), in art. 6 after section 4b, the following sections 4c-4o are inserted:
“4c. The entities mentioned in sections 4 and 4b may apply for a special-purpose subsidy from the state budget for the partial financing of tasks connected with the care for war graves and cemeteries.
4d. A subsidy for the partial financing of tasks connected with the care for war graves and cemeteries may cover the necessary expenses for:
1)      activities connected with searching for war graves and cemeteries, their construction, renovation, relocation, and maintenance;
2)      necessary additional activities facilitating the fulfillment of objectives mentioned in item 1 above;
3)      conducting scientific research, exhumations and archaeological research connected with war graves and cemeteries.
4e. A subsidy may be granted in the amount of to up to 50% of the expenses necessary for the fulfillment of tasks set out in section 4d.
4f. If a war grave or cemetery has exceptional historical significance, in particular, confirmed by extending to it one of the forms of protection set out in art. 7 of the Act of 23 July 2003 on the historical assets protection and care (Journal of Laws of 2017, item 2187 and of 2018, item 10), a subsidy may be granted in the amount of up to 100% of the expenses necessary for the fulfillment of tasks set out in section 4d.
4g. If due to the preservation condition of a war grave or cemetery it is necessary to commence the tasks referred to in section 4d above without delay, a subsidy may be granted in the amount of to up to 100% of the expenses necessary for the fulfillment of such tasks.
4h. The minister competent for matters of culture and protection of the national heritage, after obtaining an opinion of a territorially competent voivode, may grant a subsidy to entities mentioned in sections 4 and 4b, upon their application. The voivode shall provide his opinion within 30 days of receiving a letter from the minister competent for matters of culture and protection of the national heritage requesting such opinion.
4i. An application for a subsidy shall include in particular:
1)      the first name, last name, residence and address of the applicant or the name, seat and address of an organisational unit being an applicant;
2)      indication of the authority to which the applicant applies for the subsidy;
3)      specification of the nature of task and specification of the war grave or cemetery to which the application pertains, along with address details if they can be established;
4)      indication of the amount of the subsidy applied for;
5)      schedule of fulfilment of the task;
6)      the applicant’s statement on possessing material resources and personnel ensuring the appropriate fulfilment of the task;
7)      estimation of the total costs of the fulfilment of the task.
4j. A subsidy is granted on the basis of an agreement concluded between the minister competent for matters of culture and protection of the national heritage and entities mentioned in sections 4 and 4b.
4k. An agreement for granting a subsidy for the partial financing of tasks to be performed in the year of filing the application or in the year following the year of filing the application shall include:
1)      specification of the scope of the planned task and the deadline for its fulfilment;
2)      indication of the war grave or cemetery to which the agreement pertains;
3)      specification of the amount of subsidy granted and the date and terms of its payment;
4)      specification of oversight for the agreement’s performance;
5)      specification of the manner of the subsidy’s settlement;
6)      specification of the terms and manner of returning an unspent subsidy or a subsidy spent inconsistently with its purpose.
4l. An agreement for granting a subsidy for the partial financing of tasks performed in the 3 years preceding the year of filing the application shall include:
1)      specification of the scope of the performed tasks and the time of their fulfilment;
2)      indication of the war grave or cemetery to which the agreement pertains;
3)      specification of the amount of subsidy granted and the date of its payment;
4)      specification of oversight for the agreement’s performance;
5)      specification of the manner of the subsidy’s settlement.
4m. The subsidy may be granted for the partial financing of necessary expenses for tasks connected with the care for war graves and cemeteries, which are to be performed in the year of filing the application or in the year following the year of filing the application.
4n. An application for a subsidy shall be considered within 3 months from the day of receipt. When considering an application for granting a subsidy, the provisions of the Act of 14 June 1960 – Administrative Proceedings Code (Journal of Laws of 2017, item 1257 and of 2018, item 149) shall not apply.
4o. The vindication by the minister competent for matters of culture and protection of the national heritage of dues, with any interest in the amount determined as for tax arrears, arising from unspent subsidies or subsidies spent inconsistently with their purpose, shall be carried out in the manner indicated by provisions relating to enforcement proceedings in administration.”.
Art. 3. In the Act of 21 November 1996 on museums (Journal of Laws of 2017, item 972 and 1086), after art. 6a, the following art. 6b is inserted:
            “Art. 6b. 1. A natural person, legal person or organisational unit without legal personality with outstanding achievements for the ideal of national remembrance shall be awarded the “Custodian of Places of National Remembrance” medal, hereinafter referred to as “the medal”.
            2. The medal shall be awarded by the minister competent for matters of culture and protection of the national heritage on his own initiative or at the request of the President of the Institute of National Remembrance – Commission for the Prosecution of Crimes against the Polish Nation, a social organisation or other organisational unit engaged in the commemoration and care for places of national remembrance.
            3. A request for awarding the medal shall include, in particular, the following details of the entity it pertains to:
1)      first name, last name, father’s name, date and place of birth, education and residence of a natural person or
2)      name, seat, address of a legal person or organisational unit without legal personality.
            4. An entity awarded the medal shall also receive the badge of the medal and a certificate confirming its award.
5. A duplicate of the certificate confirming the award of the medal shall be issued free of charge in the event the original is damaged or lost.
6. The minister competent for matters of culture and protection of the national heritage shall determine, by way of ordinance:
1)      the form of the request for awarding the medal,
2)      the procedure applicable in cases for the award of the medal, the circumstances of issuing the badge of the medal and the certificate confirming the award of the medal,
3)      the manner of wearing and storing the badge of the medal,
4)      the mode and manner of issuing a duplicate certificate confirming the award of the medal,
5)      the design of the badge of the medal and the form of the certificate confirming the award of the medal
            – taking due account of the necessity to ensure the expediency of proceedings in cases for the award of the medal as well as the appropriate and ceremonial honouring of persons and organisational units awarded the medal.”.
Art. 4. In the Act of 28 October 2002 on the responsibility of collective entities for acts prohibited under penalty (Journal of Laws of 2016, item 1541 and of 2017, items 724 and 933), in art. 16 (1), after item 9a, the following item 9b is inserted:
            “9b) specified in art. 55 and 55a of the Act of 18 December 1998 on the Institute of National Remembrance – Commission for the Prosecution of Crimes against the Polish Nation (Journal of Laws of 2016, item 1575 and of 2018, items 5 and …);”
Art. 5. This Act shall enter into force after 14 days from its promulgation, with the exception of art. 1 item 4 and art. 3 which shall enter into force after 3 months from its promulgation.
Speaker of the Sejm
/-/Marek Kuchciński

 

dziennikustaw.png

Act on the Institute of National Remembrance – Commission for the Prosecution of Crimes against the Polish Nation

Hebrew Translation:

הנמקה

מזה שנים רבות אנחנו נתקלים במרחב הציבורי, בפולין ומחוצה לה, במונחים כגון “מחנות מוות פולנים”, “מחנות השמדה פולנים” או “מחנות ריכוז פולנים”. לא אחת משתמשים במונחים אלה שוב ושוב אותם אנשים, הם מופיעים באותם ביטאונים או באותן תחנות רדיו וטלוויזיה. מופיעים גם פרסומים או תוכניות המעוותים ביודעין את ההיסטוריה, בעיקר את זו החדשה ביותר.

אין ספק שביטויים מסוג זה, ביטויים הנוגדים את האמת ההיסטורית, מביאים לתוצאות משמעותיות ופוגעים ישירות בשמם הטוב של המדינה הפולנית והאומה הפולנית. הם משפיעים לרעה על תדמיתה של המדינה, בעיקר מחוץ לגבולותיה, כיוון שהם מעוררים אצל הנמענים את הרושם שהאחריות לפשעי הרייך השלישי הגרמני חלה על העם הפולני ועל המדינה הפולנית.

הניסיון המצטבר מראה שאזרחי פולין, גם אלה הנמצאים מחוץ לגבולותיה, כמו גם ארגונים לא ממשלתיים מגיבים על התבטאויות מסוג זה. בעיקר הם נוהגים להודיע על מקרים כאלה לגופים ממלכתיים בציפייה לנקיטת צעדים מהירים ויעילים כדי להעמיד על דיוקו את המידע השגוי הזה, שלא נסמך על אמת היסטורית, אך חודר למרחב הציבורי. הם מנסים גם לנקוט צעדים משפטיים נגד אנשים ומוסדות שפרסמו תכנים מסוג זה. פעולות אלה לא היו יעילות על פי רוב, לא רק בשל היעדר אמצעים פיננסיים אלא גם בשל מכשולים משפטיים.

הנוהג במקרים כאלה היה להסתייע בהתערבות דיפלומטית טהורה בלבד, כלומר הגשת כתבי מחאה על ידי שגרירי פולין. יש לציין שכתוצאה מן הפעילות הדיפלומטית הזאת התחייבו פרסומים וסוכנויות ידיעות מסוימים לא להשתמש עוד בהגדרות כגון “מחנות פולנים”. ואולם במבט נרחב יותר נראה שאין די בפעילות דיפלומטית זו. עדיין מופיעות בשיח הציבורי הצהרות המצביעות על השתתפות, ארגון או אחריות של העם הפולני והמדינה הפולנית לפשעי הרייך השלישי הגרמני, דבר שמעורר מחאות מוצדקות בדעת הקהל הפולנית.

במצב עניינים זה יש ליצור כלים משפטיים יעילים שיאפשרו לשלטונות פולין לנהל מדיניות היסטורית תקיפה ועקבית נגד זיוף ההיסטוריה הפולנית ולמען שמירה על שמן הטוב של הרפובליקה הפולנית ושל האומה הפולנית.

לאור האמור לעיל ובמסגרת אמצעי ההגנה שמעניק החוק הפלילי מוצע בזאת להוסיף סעיף חדש לחוק מיום 18 בדצמבר 1998 – “המכון לזיכרון לאומי – הוועדה לרדיפת פשעים נגד העם הפולני” (יומן החוקים משנת 2016, רשומה 152 עם שינויים מאוחרים יותר) (להלן “המכון לזיכרון לאומי”). הסעיף המוצע, שיסומן a55, יציג סוג חדש של עבירה שעיקרה ייחוס לאומה הפולנית או למדינה הפולנית, בפומבי ובניגוד לעובדות, אחריות או אחריות משותפת לפשעי הנאצים שנעשו על ידי הרייך השלישי הגרמני. מדובר בפשעים כפי שהם מוגדרים בסעיף 6 של “אמנת בית הדין הצבאי הבינלאומי” הנספח ל”הבנה הבינלאומית בדבר רדיפה וענישה של פושעי מלחמה עיקריים ממדינות הציר באירופה”, שנחתמה בלונדון ביום 8 באוגוסט 1945, או פשעים אחרים הפוגעים בשלום, באנושות ופשעי מלחמה, או הקטנה בוטה בדרך אחרת של חלקם של האשמים האמיתיים בפשעים אלה.

רעיון הענישה על התנהגות המוגדרת בסעיף a 55 המוצע שואב מפירות העבודה המשפטית של האיחוד האירופי – החלטת מסגרת של המועצה 2008/913 מיום 28 בנובמבר 2008 בדבר מאבק בצורות מסוימות ובתופעות של גזענות ושנאת זרים באמצעות החוק הפלילי (UE L מיום 6.12.2008, עמ’ 55; להלן “החלטת מסגרת 2008/913).

על פי סעיף 1 סעיף קטן 1d להחלטה זו חייבות המדינות החברות להבטיח ענישה על מעשים מכוונים שהם הסכמה בפומבי, שלילה או הקטנה בולטת (gross trivialisation) של הפשעים המוגדרים בסעיף 6 של אמנת בית הדין הצבאי הבינלאומי הנספחת ל”הבנה בינלאומית לעניין רדיפה וענישה של הפושעים העיקריים של מדינות הציר האירופי” שנחתמה בלונדון ב-8 באוגוסט 1945, הכפופים לסמכות השיפוט של בית הדין הצבאי הבינלאומי בנירנברג.

על פי סעיף 6 באמנת בית הדין הצבאי הבינלאומי, הפשעים הנדונים הם: פשעים נגד השלום, הכוללים תכנון, הכנה, ייזום או ניהול מלחמה תוקפנית או מלחמה שהיא הפרה של הסכמים, הבנות או ערובות בינלאומיות, או השתתפות בתכנון או במזימה לשם ביצוע אחד המעשים דלעיל; פשעי מלחמה, דהיינו: הפרה של חוקים ונוהגים של ימי מלחמה שיכללו, אבל לא יוגבלו, לרצח, יחס רע או גירוש לעבודות כפייה או למטרה אחרת של אזרחים בשטח כבוש או משטח כזה, רצח או יחס רע לשבויי מלחמה או יורדי ים; רצח בני ערובה; ביזה של נכסים ציבוריים או פרטיים; הרס כלאחר יד של שכונות, ערים או כפרים או הרס שאינו מחויב על ידי המלחמה; פשעים נגד האנושות, דהיינו: רצח, השמדה, שעבוד, גירוש ומעשים בלתי אנושיים אחרים נגד אוכלוסייה אזרחית כלשהי לפני מלחמה או במהלכה, או רדיפה פוליטית, גזענית או דתית תוך ביצוע פשעים הנכללים בסמכותו של בית הדין או קשורים לסמכותו, ללא קשר אם היו המעשים מוגדרים כפשע במדינה בה בוצעו אם לאו.

הסעיף המוצע 55א יהווה השלמה פונקציונלית ליישום במסגרת סדר הדין הפולני של אותה החלטת מסגרת 2008/913. סעיף זה ממלא גם את המטרות הכלליות של החוק המוצע, כיון שלדעת המציע הצהרות המסלפות עובדות היסטוריות הקשורות למשל לפשעים המוניים במחנות ריכוז מסלפים את אופיים האמיתי של אירועים כאלה ובכך מהווים מעשים שתוכנם מתאימה לסעיף הנדון של החלטת המסגרת 2008/913. ביטויים פומביים מטעים בדבר מהותם האמיתית של מעשים נפשעים תוך ייחוס האחריות למעשים כאלה לאזרחי מדינה אחרת מקרינים על תפיסת המעשים האלה על ידי הנמענים תוך סילוף טיבם האמיתי והיקף העובדות ההיסטוריות ותוך צמצום האחריות של מבצעיהם האמיתיים של מעשים אלה.

אחריות על סמך סעיף 55a המוצע תחול גם על התבטאויות אחרות המצמצמות באופן בוטה את אחריותם של המבצעים אמיתיים, למשל כאלה הממזערות באופן קיצוני את הכוונה או את ההיקף של הפשעים הנזכרים.

על מנת לשמור על לכידות מערכת המשפט, הסעיף המוצע 55א מתייחס למינוח המופיע בסעיף 55 של חוק “מכון הזיכרון הלאומי”, המגדיר גם הוא פעילות “ציבורית ומנוגדת לעובדות”.

העונשים המוצעים בסעיף 55a הם קנס או שלוש שנות מאסר והם תואמים את מידת הנזק הציבורי של עבירה זו ומתאימים למקובל היום במסגרת ענישה על מעשים בעלי אופי דומה, במיוחד בסעיף 55 של חוק “המכון לזיכרון לאומי” וסעיף 133 של סדר הדין הפלילי.

עם זאת, במסגרת העונשים הצפויים מוצע גם עונש חלופי – קנס – דבר שלא רק מבטיח לבית המשפט גמישות רבה יותר במתן גזר הדין, אלא גם מקיים את אחת המטרות החשובות של החוק המוצע, והוא שגזר הדין יגרום לעובר העבירה מצוקה אמיתית, ותפקיד כזה אמורה למלא קודם כול אחריות פיננסית במובנה הרחב (גם במסגרת אמצעי הגנה של המשפט הפלילי).

יש להוסיף, כי העונשים המצוינים בסעיף 55a המוצע – קנס או מאסר – אינם הבחירות היחידות העומדות לרשות בית המשפט במקרה של אשמה. כמו בכל הליך פלילי, גם במקרה זה עומדת לרשות בית המשפט שורה רחבה של כלים, המאפשרים לנקוט כלפי הנאשם אמצעי ענישה חמורים פחות. למשל, אם התמלאו התנאים שבחוק, יכול בית המשפט לגזור על הנאשם עונש של הגבלת החופש במקום עונש מאסר (סעיף 37a לסדר הדין הפלילי), לוותר על מתן עונש (סעיף 59 לסדר הדין הפלילי) או לגזור עונש על תנאי (סעיף 66 לסדר הדין הפלילי).

בסעיף קטן 2 בסעיף 55a מוצע להגדיל את המרחב הפלילי למעשים דומים שנעשים ללא כוונה תחילה. החובה לשמור על הזהירות המתחייבת במקרים אלה כמו גם האיום בהשלכות על שימוש בטענות כוזבות קובעים את הסטנדרטים הנאותים לפרסומים הן בכלי התקשורת והן בפרסומים מדעיים.

קנס או הגבלת החופש על מעשה אסור המוגדר בסעיף קטן 2 של סעיף 55a המוצע מתאימים למידת הנזק הציבורי של עבירה כזאת ועולים בקנה אחד עם העונשים הצפויים על מעשים המתוארים בסעיף קטן 1 של סעיף 55a. כמו במקרה של 55a, סעיף קטן 1, גם כאן יוכל בית המשפט להפעיל את המנגנונים המופיעים בסדר הדין לשם מתן גזר דין מקל.

 הוספת עבירה שלא בכוונה תחילה חיונית לביצוע יעיל של עקרונות ההגנה על פי הדין האזרחי בסעיפים המוצעים 53o -53r של חוק “מכון הזיכרון הלאומי”. הסמכות השיפוטית בעניינים אלה תוגדר בראש וראשונה על פי תקנות הפרלמנט האירופי ומועצת אירופה מס’ 1215/2012 מיום 12 בדצמבר 2012 בדבר סמכות השיפוט והכרה בהחלטות בתי משפט וביצוען בעניינים אזרחיים ומסחריים. על פי סעיף 7 סעיף קטן 3 של תקנה זו אדם המתגורר בשטחה של מדינה חברה יכול לעמוד לדין במדינה חברה אחרת בעניינים הנוגעים לתביעות במסגרת החוק האזרחי בדרישת פיצוי או החזרת המצב לקדמותו, הנובעים ממעשה שבגינו צפוי עונש בפני בית משפט שבו הוגש כתב האישום, אם בית משפט זה רשאי על פי החוק הנוהג במדינה זו לדון בתביעות במסגרת הדין האזרחי.

באשר לביצוע קנסות שנגזרו על מי שנמצאו אשמים במעשים המפורטים בסעיף 55a לחוק, סעיפים קטנים 1 ו-2, יש לציין שכלי המשפט הפלילי של האיחוד האירופי מבטיחים אפשרויות רחבות של גביית קנסות בין מדינתית שנפסקו לאזרחי מדינה חברה אחרת (החלטת מסגרת 2005/214 מיום 24 בפברואר 2005 בדבר הכרה הדדית בעונשים כספיים).

בסעיף 55a סעיף קטן 3 לחוק “מכון הזיכרון הלאומי” מוצעת תקנה המחריגה אחריות פלילית כאשר מי שביצע מעשה המוגדר בסעיפים קטנים 1 ו-2 עשה זאת במסגרת פעילות אומנותית או מדעית. המבנה המשפטי המוצע כאן מקבל במידה רבה את הפתרון המופיע עכשיו בסעיף 256 § 3 של סדר הדין הפלילי בדבר מבצעי עבירה פומבית של הפצת משטר פשיסטי או משטר טוטליטרי אחר או קריאה לשנאה בשל הבדלים לאומיים, אתניים או גזעיים, דתיים או שוללי כל דת (סעיפים 256 § 1 ו-2 של סדר הדין הפלילי). בניגוד לסעיף 256 § 3 של סדר הדין הפלילי, סעיף 55a סעיף קטן 2 המוצע כאן אינו מכיל התייחסות לפעילות אספנות או חינוך. במקרה של פעילות אספנות ההנחה היא שאופיים של המעשים האסורים המופיעים בסעיפים קטנים 1 ו-2 של סעיף 55a שולל את עצם האפשרות של העבירות האלה תוך ניהול פעילות של אספנות. פעילות חינוכית מניחה לעומת זאת ביצוע נאמן של משימות הקשורות במילוי תפקידים דידקטיים-חינוכיים הכוללים העברת ידע לגבי אירועים היסטוריים קונקרטיים. על כן האפשרות להחריג אחריות פלילית במקרה שהעבריין מנהל פעילות חינוכית הייתה עומדת בסתירה מובהק עם היעדים הבסיסיים של חינוך ומדע, כלומר הבטחת חינוך והשכלה נאותים.

סעיף a 55 לחוק “מכון הזיכרון הלאומי – IPN”

  1. מי שמייחס לעם הפולני או למדינה הפולנית, בפומבי ובניגוד לעובדות, אחריות או שותפות באחריות, לפשעי הנאצים שבוצעו על ידי הרייך השלישי, כפי שהם מוגדרים באמנת בית הדין הצבאי הבינלאומי שבנספח להבנות הבינלאומיות בדבר רדיפתם וענישתם של פושעי המלחמה העיקריים ממדינות הציר באירופה, שנחתמה בלונדון ביום 8 באוגוסט 1945 (אמנת לונדון – יומן החוקים משנת 1947, סעיף 367), או לפשעים אחרים נגד השלום, נגד האנושות או פשעי מלחמה, או מקטין באופן בוטה את אחריותם של המבצעים האמיתיים של פשעים אלה, צפוי לקנס או למאסר עד 3 שנים. פסק הדין יובא לידיעת הציבור.
  2. פעל מבצע המעשים המצוינים בסעיף 1 ללא כוונה תחילה, הוא צפוי לקנס או להגבלת חופש.
  3. לא ייחשב עבריין מי שביצע את המעשים המוגדרים בסעיפים 1 ו-2 במסגרת פעילותו האומנותית או המדעית.

הצהרת לשכת נשיא פולין בדבר תיקון חוק “מכון הזיכרון הלאומי- IPNמיום 28 בינואר 2018.

בהתייחס לדיעות ולהערכות הקשורות להחלטת הסיים הפולני לקבל את “תיקון חוק מכון הזיכרון הלאומי – הוועדה לרדיפת פשעים נגד העם הפולני וחוקים נוספים”, מבקשת לשכת נשיא פולין להצהיר כלהלן:

  1. העבודה הפרלמנטרית על תקנות החוק דלעיל לא הסתיימה עדיין, ולכן יציג נשיא פולין את הערכתו הסופית לגבי חוק זה רק לאחר סיום ההליכים הפרלמנטריים וניתוח מעמיק של הנוסח הסופי של החוק. נשיא פולין מכבד בעניין זה את עצמאות עבודת החקיקה של הפרלמנט הפולני.
  2. בהתייחס לקולות הנשמעים במרחב הציבורי, אנו מבקשים להפנות את תשומת הלב שמטרת החוק היא מניעת שקרים והאשמות שווא המכוונים כלפי העם הפולני והמדינה הפולנית, ובכך עוסקת הצעת החוק הזאת ישירות. על כן אם קולותיהם של מבקרי הצעת החוק נובעים אך ורק מדאגתם לחקר האמת על השואה, הרי הצעת החוק הזאת תורמת לציפיותיהם ואינה מנוגדת להן. חיפוש האמת ותיעודה וכן רדיפה והוקעה של השקר הם פעולות מקבילות ולשתיהן אותה מטרה. יש לנו, לפולנים וליהודים, הישגים משותפים חשובים בעניין זה, כמו הכרזת ארגון אונסק”ו על השם ההיסטורי הנכון למחנה הריכוז וההשמדה הנאצי אושוויץ-בירקנאו. פעלנו שכם אחד בעניין זה ויחד השגנו את אישור האמת. ועל כן היום, כל מי שמשתמש בשם הכוזב “מחנה מוות פולני” לתיאור מחנה זה ומחנות אחרים, לא רק מחלל את זכר הקורבנות, אלא גם מרעיל את התודעה בשקר, ואת זאת ראוי למגר ולהעניש. עם זאת, לכל מי שבזיכרונו האישי או במחקרו ההיסטורי אמת על פשעים ועל התנהגות בלתי הולמת שהתרחשו בעבר בהשתתפות פולנים, זכות מלאה לאמת זו.
  3. צר לנו שקולות הביקורת הנוגעים להצעת החוק הופיעו בפולין ומחוצה לה דווקא ביום השנה ה-73 לשחרור מחנה אושוויץ-בירקנאו, שצוין בנוכחות אסירי המחנה הגרמני הזה ששרדו, פולנים ויהודים. חלק מן הקולות האלה לא תרמו, בתוכנם ובצורתם, לבחינה שקולה של המצב אלא עוררו תגובות אמוציונליות מיותרות.
  4. אנחנו פונים על כן לפוליטיקאים ולפרשנים הדנים בעניין זה בפולין לשמור על משמעת אינטלקטואלית ולתרום בכך לבירור הכוונות הנכונות שבבסיס הצעת חוק זו, תוך שירות האמת ודאגה לשמה הטוב של פולין ולשמם הטוב של הפולנים.

קשישטוף שצ’רסקי
ראש לשכת נשיא פולין

הודעת משרד החוץ של הרפובליקה הפולנית בדבר תיקון חוק “מכון הזיכרון הלאומי”, 27 בינואר 2018

בקשר לאישור הסיים מיום 26 בינואר 2018 את הצעת החוק בדבר “תיקון חוק המכון לזיכרון לאומי – הוועדה לרדיפת פשעים נגד העם הפולני וחוקים נוספים”, מודיע משרד החוץ הפולני, שמטרתו של התיקון שקיבל הסיים, לאחר עבודת תחיקה של שנתיים, היא למגר התנהגות פומבית ומנוגדת לעובדות שעיקרה לייחס לעם הפולני או למדינה הפולנית אחריות או אחריות משותפת לפשעי הנאצים של הרייך השלישי הגרמני. הדבר התבטא בין היתר בשימוש במונח “מחנות פולנים”.

העונשים הקבועים בעדכון לחוק יתייחסו למצבים מוגדרים היטב, ומטרתם למנוע השמצה מכוונת של פולין. הערכת כל מקרה לגופו תימסר לבית משפט.

סעיפי העדכון אינם מגבילים את חופש המחקר, חופש הדיון ההיסטורי ופעילות אומנותית.

לשכת הדובר
משרד החוץ


 

 

 

Categories: world

Tagged as: , ,

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s